מהדורה מיוחדת למבצע "שאגת הארי" | מרץ 2026 – גליון מס' 1

לקוחות וחברים יקרים,

הרבה זמן חלמנו ליצור עבורכם פינה שבה נוכל להנמיך רגע את הווליום של החדשות ולשתף אתכם בכל מה שעושה לנו טוב, ידע, השראה ורעיונות פשוטים לחיים מאוזנים יותר.
כך נולד המגזין של Spirulife.
לא רצינו להוציא "עוד מגזין", אלא לבנות מקום שמרגיש כמו בית של בריאות. כזה שמחבר בין מחקרים של רופאים מומחים לידע מהשטח, בין סופרפוד לעור הפנים ובין תזונה נקייה לשקט פנימי.

המגזין נועד להיות פינה של ידע ובריאות, שבה נשתף תכנים מעולם הסופר פוד, התזונה הטבעית, טיפוח מבוסס צמחים ודרכים פשוטות לשמור על איזון בגוף ובנפש.

בכל גיליון נביא תכנים של אנשי מקצוע מעולמות הרפואה, ה-Wellness והבריאות הטבעית, נשתף מחקרים עדכניים, ידע מקצועי וניסיון מהשטח לצד רעיונות מעשיים שאפשר לשלב בחיי היומיום.

דווקא עכשיו, כשנדמה שהעולם מתקדם מהר מדי (ולא תמיד לכיוון שביקשנו), אנחנו מאמינים יותר מתמיד בכוח של הטבע ובהרגלים קטנים שעושים שינוי ענק, בחיבור המדויק שבין מה שנכנס לגוף IN למה שרואים בטיפוח מבחוץ OUT .

זהו הגיליון הראשון שלנו והוא מוגש לכם באהבה כעוגן של שפיות בתוך ימי "שאגת הארי". תמצאו כאן רעיונות מעשיים שאפשר לאמץ כבר היום בבית, בשביל הגוף ובשביל הנפש.

תקראו, תנשמו, ותכתבו לנו מה אהבתם, אנחנו כאן כדי לצמוח יחד איתכם.
קריאה נעימה ובריאות טובה,
צוות ספירולייף

להיות בריאים ורגועים גם כשהמציאות מאתגרת 

יש רגעים שבהם המציאות סביבנו מרגישה מעט פחות יציבה. דווקא עכשיו, הגוף והנפש שלנו זקוקים לקצת יותר תשומת לב, הקשבה ורוגע.

בשנים האחרונות כולנו עומדים מול רצף של אתגרים מורכבים- מהקורונה וחוסר הוודאות העולמי, ועד למציאות הביטחונית המאתגרת שליוותה אותנו מאז אירועי ה־7 באוקטובר ועד לימים האחרונים. בתוך כל הרעש הזה, קל מאוד לשכוח כמה חשוב לעצור רגע, לנשום ולדאוג לעצמנו לתזונה טובה, לאיזון הגוף ולשקט הפנימי.

עבורנו, בריאות אמיתית היא הרבה יותר מהיעדר מחלה, היא תחושה של איזון עמוק, חיוניות ושלווה שמגיעה מבפנים.
בספירולייף אנחנו מאמינים שהטבע מעניק לנו את הכלים המדויקים ביותר לשמירה על האיזון הזה: תזונה נקייה יותר, סופר פוד עשירים ברכיבים חיוניים וטיפוח טבעי שמחבר בין החוץ לפנים.

הגיליון הזה, שרואה אור בעיצומו של מבצע 'שאגת הארי', מוקדש כולו לכם- לניהול אורח חיים בריא בתוך המציאות המשתנה. תמצאו כאן כלים מעשיים מהטבע שיעזרו לכם לשמור על יציבות ושקט בתוך הסערה.

להחזיר את השליטה ללילה: כך ננצח את נדודי השינה במציאות מאתגרת

ראיון עם ד"ר תמר עציוני-פרידמן, מומחית ברפואת ילדים ורופאת שינה, מנהלת מערך איכות ובטיחות הטיפול, בית חולים כרמל.

 בזמן שישראל מתמודדת עם גל טילים איראני חסר תקדים, מצביעה ד"ר עציוני-פרידמן בראיון מיוחד למגזין על הבעיות הרבות הכרוכות בנדודי שינה, תופעה שהולכת וגדלה בימים אלה של מתח.

ד"ר עציוני-פרידמן,  מה הם נדודי שינה?

 נדודי שינה הם חלק מהמצב שנקרא 'הפרעות שינה' והם באים לידי ביטוי במגוון תלונות: קושי בהירדמות בתחילת הלילה, יקיצות חוזרות במהלך הלילה, יקיצת בוקר מוקדמת מדי עם חוסר יכולת לחזור לישון, ושינה שאינה מרעננת, כלומר אנשים שקמים עייפים למרות שלפעמים ישנו. פעמים רבות מדובר על שילוב של כמה מהתלונות האלה יחד. זה מצב שקיים בשגרה בשל בעיות פיזיולוגיות ומטבע הדברים הוא מתגבר במצב של מלחמה, כאשר נוסף גם רכיב הסטרס וגורם לנדודי שינה לאנשים רבים יותר.

מה קורה לגוף שלנו מבחינה ביולוגית כשאנחנו מתבגרים, ואיך זה משפיע על ייצור המלטונין?

אחד הגורמים המרכזיים לשינויים בשינה הוא המלטונין - המכונה 'הורמון החושך' שאחראי על האיתות הביולוגי לגוף שהגיע הזמן לישון. עם השנים, ובמיוחד סביב גילאי 50-60, הגוף מייצר פחות מלטונין והמנגנונים האחראים על הפרשתו משתנים.
זהו ההסבר לכך שאנשים מבוגרים נוטים להירדם ולהתעורר בשעות מוקדמות מאוד,
(מה שנקרא 'פאזה מוקדמת' של השעון הביולוגי). לעומת זאת, אצל בני נוער המצב הוא הפוך: הם חווים 'פאזה דחויה', שמתבטאת בקושי אמיתי להירדם בשעות הערב המוקדמות ובנטייה לישון עד שעות מאוחרות.

איך הגוף שלנו מגיב במצבי דריכות ומלחמה, ולמה הסטרס הזה פשוט לא מאפשר לנו להגיע לשינה עמוקה?

מתח הוא גורם סביבתי מאוד עוצמתי. כשהגוף נמצא בערנות מוגברת – בגלל אזעקות, חדשות או חרדה - הוא מפריש קורטיזול ואדרנלין שמשאירים אותו 'דרוך'. זה פשוט לא מאפשר לגוף לרדת לשינה עמוקה. הסטרס האקוטי הוא גורם מאוד מוכר בספרות - לאחר אסונות, מלחמות, אירועים טראומטיים. השאלה הגדולה היא מה קורה אם לא מטפלים בזה.
מחקר רחב היקף שנערך בשנים 2023-2024 ובחן את השפעת מלחמת 'חרבות ברזל' על דפוסי השינה של אזרחי ישראל, חשף נתונים מדאיגים. הממצאים, שפורסמו בכתב העת המדעי  International Journal of Clinical and Health Psychology מדגימים את ההשפעות המזיקות של הלחימה על איכות השינה שלנו, ומצביעים על כך שהן נוטות להיות ארוכות טווח. המחקר מדגיש את הקשר הישיר וההדוק שבין חשיפה לטראומה ומצוקה נפשית לבין שיבוש עמוק במנגנוני השינה.

האם הבעיה תיפתר מעצמה כשהמתח ירד, או שאנחנו מסתכנים בכך שנדודי השינה יהפכו לכרוניים?

זו שאלה מאוד חשובה. נדודי שינה אקוטיים-  כאלה שנמשכים ימים ספורים עד שבועיים-שלושה, יכולים לחלוף מאליהם בתם מצב החירום, כשהלחץ יורד. הבעיה היא כשזה נמשך גם אחרי המלחמה. אם אדם לא מתמודד עם נדודי השינה בשלב מוקדם, הם יכולים להפוך לכרוניים- שימשכו מעל שלושה חודשים ובמצב מלחמה ממושך כמו שלנו, הסיכון לכרוניות גדל משמעותית.

מה מנציח את נדודי השינה? למה לא כולם מחלימים וחוזרים לשגרת שינה טובה?

זה לב העניין. ישנם מה שנקרא גורמים מנציחים - התנהגויות שנועדו להילחם בנדודי השינה אבל בפועל הופכים אותם לכרוניים. למשל, אם אנחנו נשארים זמן רב במיטה כדי 'לנוח' או לוקחים תרופות שינה לטווח ארוך בלי ליווי מקצועי, רק כדי להרדם. 
דבר נוסף הוא שאנחנו מרשים לעצמנו לישון מאוחר יותר כ'פיצוי' על זה שלא ישנו מספיק בלילה. גם זה גורם שמפריע  לשעון הביולוגי, מנציח את הבעיה ועלול להפוך אותה לכרונית.

למה שגרת שינה ועקביות בשעת הקימה הן למעשה 'כללי הברזל' החשובים ביותר לשיקום השינה שלנו?

כלל הברזל בכל מה שקשור לשינה הוא שגרת שינה -  לקום כל יום באותה שעה כולל סוף שבוע, כולל לילות שישנתם רע, כולל אחרי לילה של אזעקות. השעון הביולוגי שלנו עובד על עקביות ואם קמים כל פעם בשעה אחרת, השעון משתגע ואז גם ההירדמות הופכת לקשה יותר.
לכן חשוב להשתדל כמה שאפשר, בכל יום, בשגרה ובחירום, לשמור על שגרת שינה.

איך נוכל להפוך את חדר השינה לעוגן של רוגע ומהם הכללים הבסיסיים להיגיינת שינה נכונה?

אלו השינויים הקטנים בסביבה הפיזית שלנו שיכולים לעשות שינוי גדול באיכות הלילה:

1. לשמור על חדר חשוך לגמרי, מלטונין הוא 'הורמון החושך' ולכן כל אור, כולל מסך טלפון, עוצר את הפרשתו. אז גם אם ישנים בממ"ד כדאי להימנע מתאורה לא חיונית, נניח להשאיר רק תאורת חירום.
2. לישון בחדר עם טמפרטורה קרירה - 21 עד 23 מעלות זה אידיאלי לשינה.
3. לא לאכול ארוחות כבדות לפני השינה, בוודאי לא בתוך המקלט. להימנע מצריכת קפאין בשעות אחר הצהריים.
4. להימנע ממסכים שעה לפחות לפני השינה - זה ודאי מאתגר בתקופה של מלחמה שרוצים לדעת מה קורה. אז אפשר להציץ ולקרוא דיווח קצר אבל לא להתחיל לגלול ולקרוא בטלפון זמן רב מדי. זה מיותר לחלוטין ומקשה על ההרדמות.

מה עושים כשהאזעקה קוטעת את הלילה, ואיך נמנעים מהמאבק המתיש עם השינה כשחוזרים מהמרחב המוגן?

זהו אחד האתגרים המורכבים ביותר שמשפחות מדווחות עליהם כרגע. הכלל החשוב ביותר הוא לא 'להילחם' בשינה: אם חזרתם מהמרחב המוגן והשינה לא מגיעה תוך כ-20 דקות – פשוט קומו מהמיטה. עברו לסלון ועשו משהו שקט ומרגיע כמו נשימות עמוקות, האזנה למוזיקה רכה או קריאת ספר עושים סודוקו.

דגש קריטי: התרחקו מהמסכים! הם רק יעוררו אתכם יותר. חוזרים למיטה רק כשמרגישים ישנוניות אמיתית והעפעפיים נהיים כבדים. זה אולי נשמע לא אינטואיטיבי, אבל זה הכלי היעיל ביותר כדי למנוע את המאבק המתיש עם השינה-  מאבק שרק משאיר אותנו ערים ודרוכים יותר.
כל הנושא של להשאר במיטה מעבר לשינה שאנו זקוקים לה, הוא לא טוב...
נכון. המיטה צריכה להיות מקושרת בתודעה שלנו אך ורק לשינה. אם אנחנו שוכבים במיטה ערים, מודאגים, לא ישנים - המוח לומד שמיטה = חרדה וחוסר שינה. 
זה מה שנקרא התניה שלילית. ואז בפעם הבאה שניכנס למיטה, הגוף כבר יתעורר אוטומטית. ה'מרשם' הוא לעשות את ההיפך: ללמד את המוח שמיטה = שינה בלבד.

האם מזונות או רכיבים מהטבע יכולים לסייע לגוף שלנו לייצר מלטונין ולחזור לאיזון באופן בטוח?

בהחלט, ובמינון הנכון הם בטוחים לרוב האוכלוסייה.
ישנם כמה 'חומרי גלם' מהטבע שמתפקדים כעוגנים לשינה איכותית:
הראשון הוא המלטונין - במינון עדין (בדרך כלל 0.5 עד 1 מ"ג) הוא עוזר לכוון מחדש את השעון הביולוגי במיוחד כשהשגרה שלנו נפגעת. רכיב חשוב נוסף הוא הטריפטופן-  חומצת אמינו שנמצאת במזונות כמו חלב חם, טונה, שקדים ובננות. הגוף הופך אותה לסרוטונין ובהמשך למלטונין, ולכן ארוחת ערב שעשירה בטריפטופן בהחלט תורמת לשינה טובה יותר. בנוסף, כדאי להכיר תמציות צמחים כמו ולריאן ולוזיאה - ישנן עדויות ראשוניות חיוביות לכך שהן מסייעות להרגעת המערכת ותומכות בתהליך ההירדמות. 

איך נוכל לעזור לילדים שלנו להרגיש בטוחים יותר ולישון טוב יותר למרות המצב המורכב?

ילדים הם קבוצה מיוחדת. בגיל ההתבגרות, מעל 12, השעון הביולוגי נוטה ממילא ל'פאזה דחויה' -  הם נרדמים מאוחר ומתקשים לקום בבוקר. כשמוסיפים לזה מלחמה וחרדה - זה מחריף.
עם ילדים קטנים, השגרה עוד יותר קריטית להם - ביטחון מגיע מניבוי ועקביות. הורים צריכים לשמור על שגרת שינה כמה שיותר, גם בתנאי חירום.

ד"ר עציוני-פרידמן, מה המסר שלך לכל מי שכבר שכח מה זה לישון לילה שלם ומחפש את הדרך חזרה לשקט?

הפרעות שינה בזמן מלחמה הן נורמטיביות לחלוטין. זה לא סימן לחולשה ולא 'משהו שלא בסדר בך'. הגוף מגיב כמו שהוא אמור להגיב לאיום. אבל אם זה נמשך מעל שלושה שבועות ופוגע בתפקוד- כדאי לפנות לרופא. יש טיפולים יעילים מאוד, ובראשם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי לנדודי שינה. במצב לא נורמלי, הפרעות שינה הן דבר נורמלי, רק חשוב לשמור שנדודי השינה לא יהפכו לכרוניים.

לאכול נכון בזמן מלחמה: כשהסטרס שולט מי שומר על הצלחת?

המלחמה לא נשארת בחוץ. היא נכנסת לבית, לשולחן האוכל, ולצלחת. מי שחשב שזה רק עניין ביטחוני, שיחשוב שוב: הסטרס המצטבר של חירום לאומי ממושך משפיע בצורה עמוקה על האופן שבו אנחנו אוכלים, מה אנחנו בוחרים לאכול, ואיך הגוף שלנו מגיב.

הדיאטנית דקלה אופיר בירמן, מנהלת מחלקת תזונה בבית חולים כרמל, מסבירה איך לשמור על אכילה מאוזנת גם בתקופה של חרדה ואי-וודאות.

כשהגוף בסטרס - האוכל מגיב

״מלחמה מביאה סטרס לכולנו וברגע שהגוף נמצא בלחץ, זה משפיע על דפוסי האכילה״. אומרת הדיאטנית דקלה אופיר בירמן. ״יש כאלה שיאכלו יותר ויש כאלה שיאכלו פחות - כל אחד צריך לחפש מה מתאים לו, ולעשות את זה בצורה שפויה ונכונה. הנוסחה האוניברסלית לאכילה 'נכונה' בזמן חירום פשוט לא קיימת. מה שכן קיים הוא הבנה שהתגובה של הגוף היא נורמלית לחלוטין״.

לדבריה, לתזונה יש השלכות על מצב הרוח ועל הבריאות הנפשית. במצב של סטרס הגוף מחפש אנרגיה זמינה- ואכילה היא תגובה נורמלית של הגוף. "לא צריך להילחם בזה, ומומלץ להוריד מעצמנו את האשמה", מרגיעה אופיר ומפתיעה בכך שהיא מוכנה לאפשר אפילו אכילה רגשית בזמן מלחמה. "זו תגובה נורמלית ולא צריך להילחם בזה לגמרי, אבל בהחלט צריך שתהיה מסגרת: "אם יש חשק למשהו מתוק - אפשר לשלב את זה כחלק מהתזונה, אבל לא מומלץ לבסס את כל התזונה על מתוקים. אופיר מדגישה: "הרעיון הוא לא שאסור לאכול, אלא לתחום את מה שאנחנו אוכלים, מה שנמצא לנו זמין ונגיש בבית לרוב יהיה מה שנאכל. כדאי לדאוג שבבית יהיו אופציות מזינות לנשנוש. חלופות כמו פירות חתוכים, ופיצוחים מזינים כמו אגוזים ושקדים לא קלויים, יוגורט וגרנולה ביתית ולדאוג שיהיו זמינים ונגישים כדי שהבחירה הבריאה תהיה גם הבחירה קלה״.

חלבון: הגיבור השקט של העמידות הנפשית

אחד הדגשים המרכזיים של אופיר הוא צריכת חלבון מספקת. החלבון חשוב מבחינה גופנית, תורם לתחושת שובע, אבל גם ייצור ההורמונים שמפחיתים סטרס תלוי בו. היא ממליצה בימים אלה של שגרת חירום לשלב בתזונה קטניות כמו גרעיני חומוס, עדשים, אדממה, מוצרי חלב, יוגורט, דגים ועוף צלוי - אלה מקורות חלבון נגישים שאפשר להכין בבית בקלות ולשלב בכל ארוחה. 

ארוחות מסודרות: לא ריחוף, אלא עוגן

אחד האתגרים הפרקטיים בשגרת חירום הוא הקושי לשבת לאכול ורבים אוכלים משהו 
"על הדרך". הם חושבים אולי שלא כדאי לארגן ארוחה אם כבר נשנשו וכאשר כל המשפחה נמצאת בחרדה. אופיר דווקא רואה בארוחה המשפחתית, כשכולם נמצאים בבית, משהו חשוב. "זה כלי יעיל של להיות יחד וגם אם יש אזעקה אפשר לחזור לאכול עם היציאה מהממ"ד או שאם אפשר לקחת את האוכל למקלט".

בימי חירום אלה, חשוב לדבריה, לתכנן קדימה. "כדאי להשתדל לחשוב מראש מה נאכל מחר. עצם ההחלטה מראש מפחיתה את הסיכוי לאכול בהיסח הדעת או לדלג על ארוחות לגמרי. דקלה גם ממליצה לשתף את הילדים בהכנת הארוחות, לא רק כדי להעסיק אותם, אלא שאם הם ישתתפו בהכנת הארוחה יש גם סיכוי טוב שהם יאכלו יותר בריא ונכון מאשר הם אוכלים בדרך כלל.

שתייה: הדבר שהכי קל לשכוח

נקודה חשובה נוספת שמדגישה דקלה היא השתיה, שבמיוחד במצב חירום לא תמיד מקפידים לשתות. חשוב לשתות הרבה מים. המשקאות המוגזים מגבירים את הצמא ותורמים קלוריות ריקות מתוכן וקפה אפשר אבל הוא לא תחליף למים. "כדאי לשים בקבוק מים בחדר השינה - כדי להזכיר לנו שצריך לשתות", אמרה.

שגרה: המנגנון שמגן עלינו

"שגרה טובה שומרת עלינו - תזונה וספורט עושים טוב לגוף", אומרת אופיר ומחדדת את החשיבות של פעילות גופנית כחלק בלתי נפרד מהעניין. "כדאי מאוד לעשות הליכה קצרה אם אפשר ליד הבית ולעשות תנועה, אפילו בשיעור בזום", ציינה.

הצלחת המאוזנת: גם בזמן חירום

אופיר בירמן מסכמת עם עצה בסיסית לבני ארוחה נכונה: ירקות הם מרכיב חשוב מאד שצריך להיות חצי מהצלחת. "אין ארוחה בלי ירקות", הדגישה. שאר הצלחת צריכים לכלול חלבון ופחמימות מורכבות - דגנים מלאים, לחם מלא, קינואה וכו׳

בסופו של דבר, המסר של דקלה אופיר בירמן הוא ברור: בזמן מלחמה אנחנו לא מחפשים להיות מושלמים ולתת מענה לכל דבר - אבל הרגלי תזונה בריאים יתרמו לתחושה טובה של החזרת השליטה לפחות על תחום מסוים  ובסיום מצב החירום יאפשרו חזרה מהירה וחלקה יותר לשגרה של תזונה בריאה.״

לקריאת נייר עמדה של משרד הבריאות ועמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל -
המלצות לעבודה של תזונאים עם מפונים ואנשים שחוו טראומה ומתארים שינוי בדפוסי אכילה, אוקטובר 2023- לחצו כאן

הבלם הטבעי של המוח": ד"ר ג'סיקה נורטון מסבירה כיצד הגאבא מסייע להתמודד עם המתח הישראלי

השעה שתיים בלילה, כשהרחובות של תל אביב שקטים לרגע, דלית בת 45, אם לשניים, כבר ערה. לא מרעש בחוץ - אלא מהדריכות הפנימית. "אני נרדמת מרוב תשישות, אך מתעוררת בבת אחת מכל רעש קטן. המחשבה הראשונה היא אם שוב תהיה אזעקה", היא מספרת על המציאות תחת איום הטילים ששינתה לחלוטין את איכות השינה שלה. דלית היא אחת מאמהות רבות המתארות עייפות קיצונית ודופק שלא נרגע, מצב שבו מערכת העצבים נמצאת ב"עוררות יתר" מתמדת.
כאן נכנס לתמונה הגאבא.

להכיר את ה"בלם" הפנימי

המומחית ברפואה נטורופתית ודיקור - ד"ר ג'סיקה נורטון, קיבלה את הדוקטורט שלה ברפואה נטורופתית באוניברסיטת באסטיר בוושינגטון ובנוסף מנהלת קליניקה פרטית בסיאטל.
ד״ר גסיקה הסבירה בסרטון בערוץ היוטיוב שלה כיצד הגוף שלנו בנוי להתמודד עם מצבים כאלו.

הגאבא (חומצה גמא-אמינובוטירית) הוא מוליך עצבי המיוצר באופן טבעי במוח.
תפקידו המרכזי הוא לשמש כמוליך עצבי מעכב, מה שאומר שהוא למעשה "מרסן" או מרגיע את מערכת העצבים. המוח מייצר אותו בתהליך מטבולי מחומצה אמינית בשם גלוטמט.
עבור נשים כמו דלית, שנמצאות במצב של "טיסה" מתמדת, הגאבא הוא למעשה הבלם שהמערכת זקוקה לו נואשות.

ממזון ועד תוספים: היכן מוצאים גאבא ?

 לדברי ד"ר נורטון, מעבר לייצור העצמי של הגוף, ניתן למצוא גאבא גם במקורות תזונתיים זמינים כמו עגבניות, דגנים מונבטים (כמו שעורה), פולים מונבטים (אדזוקי וסויה), תה ירוק ומזונות מותססים כמו קימצ'י.

במקרים של מתח קיצוני, אנשים רבים פונים לתוספי תזונה. ד"ר נורטון מציינת כי תוספים אלו מיוצרים לרוב בתהליך כימי או סינתטי, והמינונים הנפוצים בהם נעים בין 50 מ"ג ל-1.5 גרם ביום. היא מדגישה כי חובה להתייעץ עם איש מקצוע כדי לקבוע את המינון והזמן הנכון לכל אדם.
 

בין חרדה לשינה: האפקט הקליני

ד"ר נורטון מספרת כי בקליניקה שלה בסיאטל היא משתמשת בגאבא  עבור מטופלים שנמצאים בסטרס גבוה, מה שגורם להם לחרדה, קשיי ריכוז ובעיות שינה - תיאור המקביל בדיוק למצבה של דלית. "לעתים קרובות הגאבא מביא אנשים למצב רגוע יותר ואפילו ערני יותר, שבו הם לא מרגישים חרדה או עצבנות" היא מסבירה.

בנוגע לשינה, ד"ר נורטון מציינת כי לגאבא יש תפקיד פיזיולוגי מרכזי בתהליך השינה שלנו ותרופות רבות לשינה מכוונות ישירות לקולטנים הללו במוח. למרות שקיים ויכוח מדעי אם תוסף חיצוני חוצה את מחסום הדם-מוח, נורטון מדגישה כי במחקרים רבים נצפה אפקט קליני ממשי בשיפור איכות השינה והפחתת חרדה.

בכל מקרה, מדגישה ד"ר נורטון את החשיבות בהתייעצות עם המטפל שלכם לפני שאתם מתחילים להתנסות בגאבא.
עבור דלית ורבות אחרות המנסות למצוא שקט בתוך הסערה, הגאבא מציע דרך טבעית לסייע למערכת העצבים לחזור לאיזון ולמצוא את המנוחה לה הן כל כך זקוקות.

לצפייה בסרטון המלא של ד"ר ג'סיקה נורטון ביוטיוב: לחצו כאן

איך המתח הופך לפגיעה בריאותית ממשית וכיצד נוכל לנצל את "בית המרקחת של הטבע" כדי לשרוד את התקופה המאתגרת

מאז אירועי ה-7 באוקטובר וגם בשבוע האחרון, וגם, מדינת ישראל כולה שרויה במצב מתמשך של מתח, לחץ וחרדה. מה שהתחיל כאירוע נקודתי הפך למציאות יומיומית המשפיעה על בריאות הציבור. 

מיכל בלהנס, הבעלים של חברת "ספירולייף "מסבירה שאנו נמצאים בעיצומה של "מגפה שקטה" שמתפשטת בקרב כל אדם שני בישראל.

מה הופך את המציאות המודרנית למקור לחרדה?

לדברי בלהנס, הבעיה טמונה בעולם המודרני שבו אנו חיים, המנוגד לטבע האנושי. אנו חיים על "טורים גבוהים", זמינים בכל רגע ובכל מקום ומבצעים מספר משימות בבת אחת. המרוץ הזה גרם לנו להתרחק מהמחזוריות הטבעית שלנו, כמו שינה בזמן, והעלה את מפלס הסטרס לרמות שהגוף האנושי לא נבנה להתמודד איתן מלכתחילה.

איך הגוף שלנו מגיב למתח והאם זה באמת מסוכן?

כאשר אנו שרויים במתח, הגוף מפריש הורמונים כמו אדרנלין וקורטיזול. הורמונים אלו גורמים לדופק מואץ, נשימה שטחית ועלייה בלחץ הדם וברמות הסוכר. בלהנס מזהירה כי מצב זה הופך את הגוף ל"קרקע פוריה למחלות" ומייצר רעלים פיזיולוגיים של ממש. 
הבעיה היא שלעיתים קרובות אנו חווים סימפטומים פיזיים שונים ולא מקשרים אותם למקור הנפשי - המתח והחרדה.

כיצד הטבע יכול לסייע לנו לחזור לאיזון?

הפתרון, לפי בלהנס, נמצא בחזרה אל המרכיבים שהטבע מציע. המודעות למצב היא הצעד הראשון, אך מעבר לכך קיימים צמחים המשרים רוגע ושלווה:
• פסיפלורה -  פרי המוכר לכולנו, המשרה נחת ומוריד את מפלס המתח. ניתן לצרוך אותו כפרי, אבקה, בשמן או במיצוי נוזלי, והוא בטוח לשימוש גם עבור ילדים.

• לבנדר - שמן אתרי בסיסי המרגיע את הגוף ומסייע בשיפור השינה. ניתן לטפטף אותו בחלל החדר או על דש הבגד (הוא אינו מותיר כתמים), והוא מתאים לכל הגילאים- מתינוקות ועד מבוגרים.

מהם האדפטוגנים ואיך הם עוזרים להתמודד עם טראומה?

מושג מרכזי שבלהנס מציגה הוא האדפטוגנים - צמחים מעולם הסופר פוד כמו אשווגנדה, שורש מאקה וויתניה משכרת. צמחים אלו ניחנים ביכולת כפולה: הם מעניקים לגוף כוח סיבולת גבוה להתמודדות במצבי טראומה ובמקביל מאזנים ומשרים רוגע. מדובר במזון בריאות לכל דבר, שניתן לצרוך בכמוסות, אבקות או מיצויים, והשפעתם על הגוף מורגשת מאוד.

מה עלינו לעשות כדי להגן על בריאות הילדים שלנו?

הילדים אינם חסינים למצב. הם חשופים לתכנים אלימים וקשים שהנפש שלהם אינה מסוגלת להכיל, דבר שמוביל לפגיעה בריאותית ממשית. בלהנס מדגישה את הצורך לחזק את המערכת החיסונית והנפשית של הילדים באמצעות רכיבים נוגדי רעלים המנקים את הגוף. השימוש במוצרים טבעיים כמו פסיפלורה ולבנדר בטוח גם עבורם ויכול לסייע להם לצלוח את התקופה המורכבת הזו בשלווה גדולה יותר.

לצפייה בריאיון - לחצו כאן



מקווים שהקריאה הייתה נעימה ומעשירה עבורכם. מאחלים לכולנו ימים שקטים, רגועים ומלאים בבריאות טובה. נתראה בגיליון הבא!
המגזין הופק בסיוע בית חולים כרמל חיפה.